<h1>ספר החינוך מצוה קצ"ו</h1>
<h2>דף נג.</h2>
שלא לגלות ערות בת אשת אביו כשתהיה אחותו, כלומר שהיא בת אשת אביו, שאלו בת אשת אביו שאינה אחותו כבר אמרנו למעלה שמותר לישא אותה לאשה לכתחילה, אלא פירושו בת אשת אביו והיא אחותו, שנאמר [ויקרא י"ח] ערות בת אשת אביך וגו' לא תגלה. וכבר כתבתי למעלה בערות אחות שהלאו הזה בא כדי שישים אחותו מנשואת אביו ערוה בפני עצמה, וכעין מה שאמרנו באמו שאם היא אשת אב חייב בה שתים, משום אם ומשום אשת אב. והראיה מה שאמרו זכרונם לברכה ביבמות [כ"ב ע"ב], תנו רבנן הבא על אחותו והיא בת אשת אביו חייב משום אחות ומשום בת אשת אביו. רבי יוסי ברבי יהודה אומר אינו חייב אלא משום אחותו בלבד. מאי טעמייהו דרבנן, אמרי מכדי כתיב ערות אחותך בת אביך וגומר, ערות בת אשת אביך מולדת אביך למה לי, שמע מינה לחייבו משום אחותו ומשום בת אשת אביו. נמצא שהשוכב עם אחות שהיא מאנוסת אביו אין בה אלא לאו אחד, והשוכב עם אחות שהיא מנשואת אביו יתחייב שני לאוין, ובשוגג חייב להביא שתי חטאות. ומשפטי השם צדקו, כי אחר שתרחיק התורה קורבת האחות ראוי להחמיר באותה שהיא אחות גמורה, רוצה לומר מן הנישואין, כי היא הנקראת אחות אמת. וכענין זה כתב הרמב"ן זכרונו לברכה. דיני המצוה בסוף הסדר תראה היכן הם. ונוהג איסור זה בכל מקום ובכל זמן. ועובר על זה ושכב את אחותו מנשואת אביו במזיד חייב כרת, בשוגג מביא שני חטאות, כמו שאמרנו.
